|
|
ISTITUTO ITALIANO DI CULTURA
TEL AVIV
|
|
|
Sociologia e cultura
Cinema
Storia e Shoah
|
|
סוציולוגיה ותרבות
קולנוע
היסטוריה ושואה
|
|
|
Voices of Europe. Serie di podcast a cura del giornalista israeliano Oren Nahari
III episodio con la scrittrice italiana Igiaba Scego
|
|
קולות אירופה. סדרת הפודקאסטים של העיתונאי הישראלי אורן נהרי
פרק 3 אם הסופרת האיטלקייה איג'אבה שגו
|
|
Cultura e società europee, presente e futuro (nel mondo globale)
III episodio della serie di podcast Voices of Europe
Con la scrittrice italiana Igiaba Scego
Come sarà il futuro dell’Unione europea? – bianco e conservatore, o internazionale e progressista? Riuscirà il “mare di corpi" dei migranti africani a far pentire i paesi europei dei peccati commessi in passato? Nahari intervista un giornalista polacco e un’autrice italiana in questo episodio della serie di podcast realizzati in collaborazione con gli Istituti Nazionali di Cultura dell’UE.
Cambiamento demografico, migrazione, secolarizzazione, riemergere del nazionalismo stanno trasformando il volto dell’Europa e ciò che ebbe inizio come unione di paesi bianchi e cristiani è diventato negli anni un crogiolo di lingue, culture e religioni. Le grandi ondate di migrazione dall’Africa e dall’Asia hanno portato cambiamenti in paesi come la Germania e la Francia, ma i paesi dell’est, quali Polonia e Ungheria, stanno irrigidendo le loro politiche migratorie e pochi sono i mutamenti demografici. Leggi tutto
Igiaba Scego è una scrittrice e ricercatrice indipendente, nata a Roma nel 1974 da una famiglia di origini somale. Ha conseguito un dottorato di ricerca in Pedagogia all’Università La Sapienza di Roma su tematiche postcoloniali e ha svolto intensa attività accademica in Italia e nel mondo. Fra i suoi libri più importanti: La nomade che amava Alfred Hitchcock (Sinnos), e i romanzi Rhoda (Sinnos) e Oltre Babilonia (Donzelli). Il libro di memorie La mia casa è dove sono (Rizzoli) ha vinto il Premio Mondello nel 2011
I podcast di “Voices of Europe sono accessibili su:
Voices of Europe Europe propone al lettore israeliano e internazionale di “Haaretz” una serie di riflessioni e dibattiti su vari aspetti dell'Unione europea, le sue politiche interne ed esterne e le relazioni UE-Israele in una realtà globale in trasformazione.
In otto puntate di ca. 30 minuti l’una, il noto giornalista israeliano Oren Nahari dialoga con interlocutori europei ed israeliani provenienti da settori artistici, culturali, umanistici e scientifici, su questioni di attualità di comune interesse. Grazie all’approccio discorsivo in due lingue, l’inglese e l’ebraico, un vasto pubblico potrà accostarsi alla molteplice identità dell'Europa e dell'UE. In altri termini: voci d’Europa in casa vostra.
La serie di podcast “Voices of Europe” è un’iniziativa realizzata congiuntamente da "Haaretz" e dai seguenti Istituti nazionali di cultura dell’Unione europea [EUNIC]: Forum culturale austriaco, Istituto Cervantes, Goethe-Institut, Istituto Francese, Istituto Italiano di Cultura, Istituto Culturale Lituano, Istituto Polacco, Ambasciata del Portogallo e dalla Delegazione dell’Unione Europea in Israele.
|
|
עתיד התרבות והחברה האירופית (בעולם גלובלי)
פרק 3 בסדרת הפודקאסטים "קולות אירופה"
אם הסופרת האיטלקייה איג'אבה שגו
איך תיראה אירופה של העתיד - לבנה ושמרנית, או מרובת זהויות ופרוגרסיבית? והאם "ים הגופות" של מהגרים מאפריקה יגרום למדינות האיחוד להכות על חטאי העבר של הקולוניאליזם? אורן נהרי מארח עיתונאי פולני וסופרת איטלקייה בפרק חדש בסדרת פודקאסטים המופקת בשיתוף מוסדות התרבות הלאומיים של האיחוד האירופי.
שינויים דמוגרפים, חילון והופעתה מחדש של הלאומיות משנים את פניה של אירופה ומה שהתחיל כאיחוד של מדינות לבנות ונוצריות, הפך עם השנים לבליל של שפות, תרבויות ודתות. גלי ההגירה הגדולים מאפריקה ומאסיה שינו את פניהן של מדינות כמו גרמניה וצרפת, אולם ממזרח, מדינות כמו פולין והונגריה, מקשיחות את מדיניות ההגירה והשינויים הדמוגרפיים בהן מועטים. קרא/י עוד
איג'אבה שגו- ילידת רומא למשפחה ממוצא סומלי. סופרת וחוקרת עצמאית, בעלת תואר דוקטור בחינוך (בנושאים פוסט-קולוניאליים) ופרסמה עבודות אקדמיות מקיפות באיטליה ובעולם. בין ספריה נמצאים כותרים שיצאו לאור באיטלקית ובאנגלית הסוקרים את תולדות הקולוניאליזם האיטלקי. ספר זיכרונותיה La mia casa è dove sono (ריזולי) זכה בפרס מונדלו באיטליה בשנת 2011.
הפודקאסט של איג'אבה שגו בעברית
אפשר לשמוע את הפודקסטים ב-
קולות אירופה", סדרת פודקאסטים בעריכת עיתון "הארץ" ובשיתוף רשת מכוני התרבות האירופיים הפעילים בישראל, מביאה לגולשי "הארץ" בישראל ובעולם ולמאזיני אפליקציות הפודקאסטים שיחות בין אורחים מגוונים, המציגים תובנות מבוססות מחקר על היבטים שונים של האיחוד האירופי, על מדיניותו באירופה ומחוצה לה וכן על יחסי האיחוד האירופי וישראל במציאות המשתנה באופן תמידי.
את הסדרה מוביל ומארח העיתונאי הישראלי אורן נהרי, והיא עוסקת בשאלות הרלוונטיות ביותר לאירופה ולישראל בימים אלו.
בכל פרק, באורך של כ-30 דקות, אורן שוחח עם נציגים מתחומי האמנות, התרבות, מדעי הרוח והמדע, הן מהאיחוד האירופי והן מישראל והתפתחו דיונים מרתקים בנושאים שונים. הפרקים באנגלית ובעברית מאפשרים לקהל להכיר את דמותה הרב-גונית של אירופה ושל האיחוד האירופי באמצעות גישה דיסקורסיבית. במילים אחרות: "קולות מאירופה" אצלכם בבית.
סדרת הפודקאסטים "קולות אירופה" הינה הפקה משותפת של "הארץ" וחלק מהמכונים הלאומיים לתרבות של האיחוד האירופי, כולל: פורום התרבות האוסטרי, מכון סרוונטס, מכון גתה, המכון הצרפתי, המכון האיטלקי לתרבות, המכון לתרבות ליטאית, המכון הפולני, שגרירות פורטוגל ומשלחת האיחוד האירופי לישראל.
|
|
|
FINITA LA COMMEDIA?
IV edizione del Festival della commedia all’Italiana in Israele
Con le commedie più riuscite del 2019,
una sezione classica incentrata su Aldo Fabrizi, nel trentennale dalla sua scomparsa,
il film “Che strano chiamarsi Federico” del grande regista Ettore Scola
in occasione dei 100 anni dalla nascita del grande Maestro del Cinema mondiale, Federico Fellini
Continua fino al 30 gennaio 2021
in streaming nei siti delle cineteche israeliane
|
|
פיניטה לה קומדיה?
מהדורה רביעית של פסטיבל הקומדיה האיטלקית בישראל
מבחר מן הקומדיות המצליחות ביותר של 2019,
ליד מקבץ סרטים מן הקלסיקה שיתמקד בדמותו של השחקן אלדו פבריצי לרגל 30 שנה למותו.
בנוסף, הסרט "כמה מוזר להיקרא פדריקו" מאת הבמאי המוערך אטורה סקולה
יציין 100 שנה להולדתו של המאסטר הגדול של הקולנוע העולמי
ממשיך עד ה-30 בינואר 2021
לצפייה ישירה דרך אתרי הסינמטיקים ברחבי הארץ
|
|
La "commedia all’italiana" è un genere cinematografico comico-satirico fiorito tra gli anni '50 e l'inizio degli anni '80. Lo scopo del genere era quello di intrattenere, ma in realtà discuteva e criticava i valori più centrali nella società italiana in trasformazione, con un’ironia a volte anche molto pungente.
Caratteristica di questi film era il ruolo decisivo degli sceneggiatori, nomi che sarebbero diventatו pilastri della storia del nostro cinema: Ettore Scola, Zavattini, Comencini, Dino Risi, Steno, Sonego, Mario Mattoli, e tanti altri; così come gli attori e le attrici tra cui Sordi, Gassman, Mastroianni, Tognazzi, Manfredi, Totò ed Aldo Fabrizi. Leggi tutto
Programma delle proiezioni della Cineteca di Tel Aviv
Sezione contemporanea
Easy living, 2019
Regia: Fratelli Miyakawa
96 min. In italiano e inglese, sottotitoli in ebraico
Dal 31/12/2020 al 13/1/2021
Il grande passo, 2019
Regia: Antonio Padovan
96 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 7/1/2021 al 20/1/2021
L'amore a domicilio, 2019
Regia: Emiliano Corapi
90 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 10/1/2021 al 18/01/2021
Ciao Italia, 2019
Regia. Gianni Di Gregorio
90 min. In italiano, sottotitoli in ebraico e inglese
Dal 20/1/2021 al 28/1/2021
Il colpo del cane, 2019
Regia: Fulvio Risuelo
93 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 23/1/2021 al 31/1/2021
Sezione classica
Guardie e ladri, 1951
Regia: Mario Monicelli, Steno
90 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 24/12/2020 al 31/1/2021
I tartassati, 1959
Regia: Steno
105 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 24/12/2020 al 31/1/2021
C'eravamo tanto amati, 1974
Regia: Ettore Scola
120 min. In italiano, sottotitoli in ebraico e inglese
Dal 24/12/2020 al 31/1/2021
Totò, Fabrizi e i giovani d'oggi, 1960
Regia: Mario Mattoli
96 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 14/1/2021 al 27/1/2021
100 anni dalla nascita di Federico Fellini
Che strano chiamarsi Federico, 2013
Regia: Ettore Scola
90 min. In italiano, sottotitoli in ebraico
Dal 24/12/2020 al 31/1/2021
Tutti i film sono disponibili anche sulle piattaforme delle cineteche di Gerusalemme, Haifa, Holon, Sderot, Herzliya e Ofaqim, cui si rimanda per ulteriori informazioni sulle proiezioni.
|
|
השנה הפסטיבל יציג בVOD את מיטב הקומדיות האיטלקיות, שש הקומדיות הטובות ביותר של השנה האחרונה לפני המגפה, וארבע קלסיקות של הקולנוע האיטלקי המבליטות את דמותו של אחד מהשחקנים הפופולריים ביותר באיטליה של שנות ה- 60 ו ה- 70: אלדו פבריצי. אותם סרטים נוצרו על ידי 3 מגדולי במאי הקומדיות האיטלקים: אטורה סקולה, מריו מוניצ’לי, סטנו.
ולרגל 100 שנה להולדתו של המאסטרו פדריקו פליני אנו שמחים להציג לפניכם את המחווה שהקדיש לו אטורה סקולה. אם תרצו, קידה צנועה של במאי מוערך לבמאי גדול עוד יותר, המציע לנו הצצה לצדדים פחות מוכרים של פליני.
הפסטיבל מתקיים בהפקת אדמס איטליה-ישראל, בתמיכת המכון האיטלקי לתרבות של תל אביב ושל חיפה וצ’ינצ’יטה לוצ’ה. קרא/י עוד
תכנית הקרנות בסינמטק תל אביב
קולנוע עכשווי:
חיים קלים (איטליה, 2019)
בימוי: האחים מיאקאווה
96 דקות, איטלקית ואנגלית, תרגום לעברית
מ-31/12/2020 ועד 13/1/2021
הצעד הגדול (איטליה 2019)
בימוי: אנטוניו פדובן
96 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-7/1/2021 ועד 20/1/2021
אהבה במעצר בית (איטליה, 2019)
בימוי: אמיליאנו קוראפי
90 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-10/1/2021 ועד 18/1/2021
צ'או איטליה (איטליה 2019)
בימוי: ג'אני די גרגוריו
90 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-20/1/2021 ועד 28/1/2021
חטיפת הכלב (איטליה 2019)
בימוי: פולביו ריסואלו
93 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-23/1/2021 ועד 31/1/2021
בחלק קולנוע הקלאסי:
שוטרים וגנבים (איטליה 1951)
בימוי: מריו מוניצ'לי, סטנו
90 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-24/12/2020 ועד 31/1/2021
יותר מדיי מיסים (איטליה 1959)
בימוי: סטנו
90 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-24/12/2020 ועד 31/1/2021
אהבנו כל כך (איטליה 1974)
בימוי: אטורה סקולה
120 דקות, איטלקית, תרגום לעברית ולאנגלית
מ-24/12/2020 ועד 31/1/2021
טוטו, פבריצי והנוער של ימינו (איטליה 1960)
בימוי: מריו מטולי
96 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-14/1/2021 ועד 27/1/2021
לרגל 100 שנה להולדתו של הבמאי פדריקו פליני
כמה מוזר להיקרא פדריקו (איטליה 2013)
בימוי: אטורה סקולה
90 דקות, איטלקית, תרגום לעברית
מ-24/12/2020 ועד 31/1/2021
כל הסרטים זמינים גם בפלטפורמות הסינמטקים של ירושלים, חיפה, שדרות, חולון, הרצליה ואופקים.
פרטים נוספים באתרי הסינמטקים.
|
|
|
FELLINIANO
Due film e un aggettivo
Le notti di Cabiria (Italia, 1957) e Ginger e Fred (Italia/Germania/Francia 1986)
in occasione del Centenario della nascita di Federico Fellini
Prosegue fino al 9 gennaio 2021
In streaming a pagamento tramite il sito della Cineteca di Gerusalemme
|
|
פלינאי
שני סרטים ושם תואר
לילות כביריה (איטליה 1957), גי'נג'ר ופרד (איטליה\גרמניה\צרפת 1986)
לרגל 100 שנה להולדתו של הבמאי פדריקו פליני
עד ה- 9 בינואר 2021
לצפייה ישירה בתשלום דרך אתר סינמטק ירושלים
|
|
Chiudiamo quest’anno dedicato ai 100 anni di Federico Fellini proponendo in streaming online al nostro pubblico due film del maestro di Rimini estratti dalle due rassegne previste e che è stato impossibile realizzare a causa dei motivi che tutti conosciamo: Le notti di Cabiria (1957) e Ginger e Fred (1986), due pellicole fra loro molto diverse, realizzate all’inizio e alla fine della sua carriera.
Le notti di Cabiria (Italia, Francia - 1957)
Regia di Federico Fellini
Musiche di Nino Rota
Con Giulietta Masina, Amedeo Nazzari, François Périer, Franca Marzi
Durata: 110' in italiano con sottotitoli in ebraico
Cabiria è una prostituta che, nonostante le difficoltà che ha vissuto, non ha perso l'ottimismo e la capacità di sognare. Proprio per la sua ingenuità, la maggior parte delle volte, va incontro a grosse delusioni: perfino il suo 'protettore', che proclama di amarla, non esita a gettarla nel fiume per rubarle la borsa piena dei soldi guadagnati durante la serata.
Oscar 1957 per miglior film straniero; David di Donatello 1957 per migliore produttore a Dino de Laurentiis e migliore regista a Federico Fellini; Leggi tutto
Ginger e Fred (Italia/Germania/Francia 1986)
Regia di Federico Fellini
Con Marcello Mastroianni, Giulietta Masina
125’ In italiano con sottotitoli in ebraico
L’ex ballerina Amelia Bonetti, conosciuta come Ginger, è ospite in un programma televisivo dal titolo “Ed ecco a voi” che vuole celebrare il glorioso passato della donna; invitato è anche Pippo Botticella, in arte Fred, storico partner di Ginger. I due si ritrovano su un palcoscenico dopo trent’anni, di fronte a milioni di spettatori. L’esibizione di Ginger e Fred è accolta da scroscianti applausi, ma la performance è rovinata da continue interruzioni pubblicitarie. Leggi tutto
Evento organizzato da IIC di Tel Aviv in collaborazione con la Cineteca di Gerusalemme
|
|
אנו שמחים לסיים את השנה הזו, המוקדשת לציון מאה לפליני, עם שני סרטים שתוכננו עבור שתי תוכניות שונות, אך לא התקיימו כמתוכנן עקב הנסיבות הידועות.
"לילות כביריה" (1956) ו"ג'ינג'ר ופרד" (1986), הם שני סרטים שונים בתכלית, המסמנים את ראשית ושלהי הקריירה של המאסטר מרימיני.
לילות כביריה (איטליה, 1957)
במאי: פדריקו פליני
מוסיקה: נינו רוטה
עם ג'ולייטה מאזינה, פרנסואה פריה ואמדאו נצארי
110 דקות. איטלקית, תרגום לעברית
לפני "לה דולצ'ה ויטה" שיסמן כיוון חדש בקריירה שלו, חזר פליני לדמות שהופיע כבר בסרטו הראשון "השייך הלבן" — זו של זונת הרחוב כביריה. ג'ולייטה מאזינה שעיצבה דמות קולנועית בעלת נפח רגשי עצום ב"לה סטרדה" שיכללה כאן פרסונה נשית זו לדמות שהקלישאה של היסטורית הקולנוע מכתירה אותו כ"מי שיצאה מתוך סרט של צ'פלין". ואכן — דמותה של כביריה משלבת בין תמימות מעוררת רחמים, חולשה מוסרית, התגוללות בשולי החברה ועם זאת אמונה אמיתית בגאולה.
פרס אוסקר 1957 לסרט הזר הטוב ביותר; פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1957. קרא/י עוד
ג‘ינג‘ר ופרד (איטליה\גרמניה\צרפת 1986)
בימוי: פדריקו פליני
עם ג'ולייטה מאזינה, מרצ'לו מסטרויאני
125 דקות. איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית
באמצעות הקולנוע יוצא פליני ללעוג למדיום המתחרה — הטלויזיה: מדיום זנותי המפתה, משחית ומעליב את האינטליגנציה של הצופה, מכשיר להשחתת וביזבוז הזמן. אמיליה ופיפו, צמד רקדנים שלפני 30 שנה כינה עצמו ע"ש ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר, מוזמנים להתאחד בתוכנית אירוח מטופשת. אורחיה האקסטרווגאנטים של התוכנית מאפשרים לפליני לבנות סצינות קומיות ופאתטיות, להעביר את הגיגיו על החיים והאמנות ולאחד שוב את שניים משחקניו האהובים — ג'ולייטה מאזינה אשתו ומרצ'לו מסטרויאני, חברו הטוב. קרא/י עוד
אירוע מאורגן על ידי המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב בשיתוף סינמטק ירושלים
|
|
|
Mercoledì 27 gennaio 2021 - Giorno della Memoria
I primi vent’anni del Giorno della Memoria
Ruolo e valore della legge che ha cambiato la percezione della Shoah in Italia
Conversazione zoom con Furio Colombo, Simonetta Della Seta e Gadi Luzzatto Voghera
Mercoledì 27 gennaio, ore 18:30
|
|
יום רביעי 27 בינואר 2020 - יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה
20 השנה הראשונות של יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
"תכליתו וערכו של חוק, ששינה את תפיסת השואה באיטליה"
שיחת זום עם פוריו קולומבו, סימונטה דלה סטה, גדי לוצאטו ווגרה
יום רביעי, 27 בינואר, בשעה 18:30
|
|
Il 27 gennaio del 2001 si commemorò per la prima volta in Italia il “Giorno della Memoria”. Veniva applicata così la Legge n. 211 del 20 luglio 2000, con la quale la Repubblica Italiana, cinque anni prima della corrispondente risoluzione delle Nazioni Unite, istituiva formalmente una giornata dedicata al ricordo dello sterminio e delle persecuzioni del popolo ebraico e dei deportati militari e politici italiani nei campi nazisti. A vent’anni di distanza da quella data storica, l’Ambasciata d’Italia in Israele e gli Istituti Italiani di Cultura di Tel Aviv e di Haifa organizzano un incontro che vuole proporre un bilancio su come quella legge è riuscita a diffondere e mantenere la memoria della Shoah in Italia. Come è cambiata la percezione della memoria della Shoah nel nostro Paese? Esistono modi più corretti di altri per commemorare? Come evitare le trappole di celebrazioni troppo retoriche e quali sono le prospettive future di questa legge?
Su queste ed altre questioni si interrogheranno Furio Colombo, Simonetta Della Seta e Gadi Luzzatto Voghera. In apertura all’incontro interverrà l’Ambasciatore d’Italia in Israele Gianluigi Benedetti. Modererà il dibattito il Direttore dell’Istituto Italiano di Cultura di Tel Aviv, Fabio Ruggirello.
L’incontro, in italiano con la possibilità di usufruire di una traduzione simultanea in lingua ebraica, sarà accessibile via Zoom. Dettagli verranno comunicati in seguito.
Furio Colombo, è giornalista di fama internazionale, ex parlamentare italiano e ideatore della Legge istitutrice del Giorno della Memoria. Ha collaborato e diretto vari programmi culturali radiotelevisivi per Rai. Tra il 1970 e il 1975 ha insegnato al DAMS di Bologna. Negli Stati Uniti è stato corrispondente de La Stampa e de La Repubblica e ha scritto per il New York Times e per il New York Review of Books. Ha insegnato giornalismo alla Columbia University. È stato direttore de l'Unità. È autore di numerosissimi saggi ed è stato insignito dal Presidente della Repubblica dell’onorificenza di Grand'Ufficiale dell'Ordine al merito della Repubblica Italiana.
Gadi Luzzatto Voghera è il direttore della Fondazione Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea (CDEC) di Milano. Storico dell'ebraismo e dell'età contemporanea, ha insegnato per vent'anni in diverse università e pubblicato diffusamente su riviste specializzate e di divulgazione. Fra le monografie si segnalano Il prezzo dell'eguaglianza (Milano 1998), Antisemitismo a sinistra (Torino 2007), Rabbini (Roma-Bari 2011), Antisemitismo (Milano 2018).
Simonetta Della Seta, storica e giornalista, ha ricoperto al 2016 al 2020 la carica di Direttore del MEIS-Museo Nazionale dell’Ebraismo Italiano e della Shoah, che ha inaugurato nel dicembre del 2017. Membro della delegazione italiana dell’IHRA (International Holocaust Remembrance Alliance) dal 2012, dove è attiva tra gli esperti di memoriali e musei della Shoah, Della Seta fa parte del Comitato di coordinamento per le celebrazioni in ricordo della Shoah presso la Presidenza del Consiglio e collabora con lo Yad Vashem.Nel 2007 è stata insignita dal Presidente Giorgio Napolitano con l’onorificenza di Commendatore dell’Ordine della Stella d’Italia e nel 2019 ha ricevuto l’onorificenza di Ufficiale al merito della Repubblica Italiana dal Presidente Sergio Mattarella.
Evento organizzato dall’Ambasciata d’Italia e dall’IIC di Tel Aviv
|
|
לראשונה צוין "יום הזיכרון" באיטליה ב-27 בינואר 2001, חמש שנים טרם התקבלה החלטה מקבילה באו"ם. כך יושם בפועל חוק מספר 211 מה-20 ביולי 2000, בו הקדישה הרפובליקה האיטלקית יום קבוע לציון השואה והרדיפה של היהודים ושל מגורשי צבא ופוליטיקה איטלקים במחנות הנאצים. עשרים שנה לאחר מועד היסטורי זה, מקיימים שגרירות איטליה בישראל ומכוני התרבות האיטלקיים בתל אביב ובחיפה כינוס, בו מבקשים לבדוק את מידת הצלחת החוק להפצת זיכרון השואה ולהנצחתו באיטליה. כיצד השתנתה תפיסת זיכרון השואה בארצנו? האם קיימות דרכי הנצחה נכונות יותר מאחרות? כיצד להימנע ממלכודות של עודף רטוריקה בטקסים ומה העתיד הצפוי לחוק זה?
בסוגיות אלה ואחרות ידונו פוריו קולומבו, סימונטה דלה סטה וגדי לוצאטו ווגרה.
המפגש ייפתח בדברי שגריר איטליה בישראל, ג'אנלואיג'י בנדטי.
ינחה את הדיון מנהל המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב, פאביו רוג'ירלו.
האירוע יתקיים בזום, באיטלקית עם אופציה לתרגום סימולטני לעברית.
קישור להתחברות בזום יישלח בקרוב.
פוריו קולומבו, עיתונאי בעל שם עולמי, חבר הפרלמנט האיטלקי לשעבר והוגה החוק שקבע את "יום הזיכרון".
השתתף וניהל תוכניות רבות ברדיו ובטלוויזיה האיטלקית. בין השנים 1970 - 1975 לימד ב- DAMS בבולוניה. היה כתב חוץ של "לה סטמפה" ושל "לה רפובליקה" בארצות הברית, שם כתב גם ב-"ניו יורק טיימס" וב-"ניו יורק ריוויו אוף בוקס". לימד עיתונות באוניברסיטת קולומביה. היה מנהל העיתון "ל'אוניטה". פרסם מאמרים רבים. הוענק לו אות הוקרה מנשיא הרפובליקה האיטלקית.
גדי לוצאטו ווגרה (ונציה, 1963), מנהל המרכז לתיעוד יהודי עכשווי (CDEC) במילאנו. היסטוריון המתמחה בחקר יהדות והעת החדשה, לימד במשך עשרים שנה באוניברסיטאות שונות ופרסם רבות בכתבי עת מקצועיים ולמדע פופולרי. בין המונוגרפיות שהוא פרסם, נציין את "מחיר השוויון" (מילאנו 1998), "אנטישמיות משמאל" (טורינו 2007), "רבנים" (רומא-בארי 2011), "אנטישמיות" (מילאנו 2018).
סימונטה דלה סטה, היסטוריונית ועיתונאית, ניהלה את המוזיאון הלאומי ליהדות איטליה והשואה (MEIS) בשנים 2016-2020. חברה במשלחת האיטלקית של IHRA (הברית הבינלאומית לזיכרון השואה) מאז 2012, בין המומחים באנדרטאות ומוזיאוני השואה. משתתפת בוועדה לתיאום האירועים לזכר השואה בלשכת ראש ממשלת איטליה ומשתפת פעולה באופן קבוע עם יד ושם. אותות הוקרה מנשיא הרפובליקה האיטלקית הוענקו לה ב- 2007 וב- 2019.
האירוע אורגן על ידי שגרירות איטליה בישראל והמכון האיטלקי לתרבות בתל אביב
|
|
Istituto Italiano di Cultura di Tel Aviv
Phone: 03-5161361
Email: iictelaviv@esteri.it
Website: www.iictelaviv.esteri.it
|
|
|
|
|
|
|
|
